<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער עשירי סי"ב</h1>
<h2>דף נ:</h2>
אין מניחין בשר חי על הפת ואין זורקין את הפת ואין מעבירין כוס על הפת ולא את החתיכות ולא את האוכלין שאין להם קליפה כגון תותים ענבים ותאנים מפני [שהן] נמאסין. ומותר להמשיך יין בצנורות בבתי חתנים וזורקין לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שנמאסין. לר"ם. כתב הראב"ד (מותר) מותר להמשיך יין בצנורות אע"פ שהולך לאבוד אין חוששין בזה משום שמחת חתן וכלה. והר"ש כתב שקולט את היין בראש פי הצנור (אפי') שאינו הולך לאבוד. וזה נראה עיקר. אין זורקין חתיכות ולא גלוסקאות בפני חתן וכלה לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. יש מן הגדולים שכתב שלא אסרו אלא בגלוסקאות מפני שמוכנים הם לאכילה אבל חטים שאינן מוכנים לאכילה זורקין אותם אע"פ שהולכים לאבוד. ומפני זה נהגו לזרוק חטים או שעורים על גבי חתן וכלה ואין מוחין בדבר זה.
